<h1>ראבי"ה סימן תקע"ט</h1>
<h2>דף כב:</h2>
חל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד. פירוש והמפטיר אחד מן השלשה, ואתשעה באב קאי, וכיון דבשני ובחמישי איקלע לא משנינן מדינו של שני וחמישי אחר. בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד, פירוש המפטיר אינו בכלל שלשה הקורין. רבי יוסי אומר לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד, פירוש אחד מן השלשה. ואנן עבדינן כרבי יוסי, דאמרינן בעירובין [מ"ו ע"ב] הלכה כרבי יוסי מחביריו, ואית [דגרסי] אפילו מחביריו. וכן בתענית ציבור, ברייתא דזה הכלל קתני להו כחדא. ומתני[תין] דזה הכלל [דקתני] להו כחדא לא מתוקמא [כחד מינייהו, דקתני קורין, ומשמע לבד מן המפטיר. אבל לפירוש רש"י דפירש איפכא לא מיתוקמא] מאי דעבדינן, דקרינן שלשה עם המפטיר אפילו כשחל בשני ובחמישי, לא כרבנן ולא כרבי יוסי. אלא להכי נראה כדפרישית. ותו דלישנא דאחד אחד משמע כדפרישית. ושוב מצאתי בשלהי מסכת תענית [כ"ט ע"ב] שפסק בפירוש רבינו חננאל כרבי יוסי שאמר לעולם קורין שלשה ומפטיר אחד, דמשמע דסבירא ליה כדפרישית. ורש"י פירש התם כמו הכא. ופלוגתא דרבי יוסי ורבנן איתה נמי התם.
<h2>דף כג.</h2>
ירושלמי בחולו של מועד ארבעה כנגד כהנים לוים וישראלים וגירי הצדק ביום טוב חמשה כנגד חמשה חומשי תורה ביום הכיפורים ששה כנגד ששה סדרי משנה בשבת שבעה כנגד התלמוד שעליהם.
